צילום: Rasbak · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
הלחך הוא עשב בר שרבים דורכים עליו בלי לשים לב - אך במסורת העממית הוא כונה "תחבושת הטבע" בזכות שימושו להרגעת עור לאחר עקיצות ושריטות קלות.
מאפיינים
משפחה בוטנית
לחכיים (Plantaginaceae)
חלק בשימוש
עלים
סגולות
מרגיע עורמרכך
רכיבים פעילים
אאוקובין, מוצילג'ים, אלנטואין
מקור
אירואסיה
עונה מומלצת
אביב, קיץ
קפאין
לא
קצת היסטוריה
שבטים ילידים בצפון אמריקה כינו את הלחך "עקבות האיש הלבן", כי צמח בכל מקום שאליו הגיעו המתיישבים האירופים.
איך זה עובד
העלים מכילים אאוקובין ואלנטואין - תרכובות הנחקרות בהקשר של הרגעת עור ותמיכה בריפוי, לצד מוצילג'ים מרככים.
שימושים נפוצים
- עלה כתוש להרגעת עקיצות ושריטות (חיצוני)
- חליטה מרככת לגרון
- העלים הצעירים אכילים בסלט
- "תחבושת" מאולתרת בטבע
איך מכינים
אופן הכנה מומלץעלה כתוש חיצונית על העור, או חליטה מהעלים.
מינון מקובל
כמות נפוצהחיצוני: עלה נקי כתוש לפי הצורך. תה: כפית עלים מיובשים לכוס.
הכמויות המצוינות הן כמויות מקובלות מהספרות עבור מבוגר בריא, למידע כללי בלבד - לא המלצה אישית. המינון המתאים תלוי בגיל, במשקל, במצב הבריאותי ובתרופות שאתם נוטלים. התייעצו עם רופא/ה או רוקח/ת.
לתשומת לב
בשימוש פנימי מרובה - זהירות; אספו הרחק מכבישים.
אינטראקציות עם תרופות
עשוי להאט ספיגת תרופות פומיות - הפרידו בזמן.
נוטלים תרופות מרשם? התייעצו עם רופא או רוקח לפני שימוש.
נוטלים תרופות מרשם? התייעצו עם רופא או רוקח לפני שימוש.
ידעתם?
הלחך הוא מהצמחים הנפוצים בעולם - הוא צומח כמעט בכל מדרכה, גינה ושביל.