מילון מונחים

המונחים שכדאי להכיר כשלומדים על צמחי מרפא - בשפה פשוטה.

חליטה (Infusion)

שיטת ההכנה הנפוצה ביותר: שופכים מים רותחים על עלים או פרחים עדינים, מכסים וממתינים 5-10 דקות. הכיסוי חשוב כדי לא לאבד שמנים אתריים שמתאדים.

הרתחה ממושכת של חלקי צמח קשים - שורשים, קליפות וזרעים - בסיר במשך 10-20 דקות, כדי לחלץ מהם חומרים עמידים שחליטה רגילה לא מפיקה.

השריית צמח באלכוהול או בגליצרין למשך שבועות, ליצירת נוזל מרוכז ויציב שנשמר זמן רב. נמדד בטיפות.

קבוצת צמחים שלפי התפיסה המסורתית מסייעים לגוף "להסתגל" לעומס פיזי ונפשי ולשמור על איזון.

תכונה של צמחים המכווצים רקמות ומקטינים הפרשות. מכאן השימוש המסורתי בצמחים כאלה לגרגור ולתמיכה בגרון.

תרכובות ארומטיות נדיפות שמעניקות לצמח את ריחו וטעמו, ולרוב נושאות חלק גדול מפעילותו. מרוכזות מאוד - ולכן משמשות בדילול ולרוב חיצונית בלבד.

משפחה גדולה של תרכובות צמחיות בעלות פעילות נוגדת חמצון, שנמצאות ברוב צמחי המרפא ואחראיות לחלק מצבעי הפרחים והפירות.

חומר שמסייע להגן על תאי הגוף מפני נזק חמצוני. צמחים רבים עשירים בנוגדי חמצון.

שמן צמחי ניטרלי (כמו שקדים או קוקוס) שמדללים בו שמן אתרי לפני מריחה על העור, כדי למנוע גירוי מהריכוז הגבוה.

מצב (כמו היריון, מחלה או נטילת תרופה מסוימת) שבו לא מומלץ או אסור להשתמש בצמח. תמיד בדקו את סעיף "לתשומת לב" בדף הצמח.